ארכיון הקטגוריה: הארה

מרכזי האנרגיה וההתפתחות הרוחנית – חלק ב: צ'קרת איחוד הפנימי והחיצוני

במאמר הקודם בסדרה דיברנו על שבעת מרכזי האנרגיה הפיזיים שלנו. נעבור עכשיו לדבר על מרכזי האנרגיה (הצ'קרות) הלא-פיזיים שלנו.
נתחיל מהמרכז הלא-פיזי הראשון: המרכז לאיחוד הפנימי והחיצוני. דרך מרכז זה אנו יוצרים קשר בין העצמי הפיזי לעצמי הרוחני שלנו. כלומר בין שבעת הצ'קרות הפיזיות שלנו לחמשת הצ'קרות הלא-פיזיות שלנו. אחרי שנלמד את שיעורי המרכז הזה נוכל להתקדם עוד אל תוכנו, עד שנתאחד עם אור הבורא הפנימי שנמצא במרכזנו.

סודו של המרכז לאיחוד הפנימי והחיצוני מופיע בהרבה מקומות. כמעט בכל תרבות יש אגדות על הים בסוף העולם. הסיפור הכי ידוע בנושא הוא הסיפור על משה ועל חציית ים סוף וההגעה אל הארץ המובטחת.
סיפור זה מוכר לכולנו, אבל רבים מאיתנו אינם מבינים את הסמליות הנסתרת בסיפור. כמו שתיארתי במאמר הקודם, "ישראל" הינה שם קוד לכל חבר באנושות. כל אחד מאיתנו הוא "ישראל" וכל אחד מאיתנו מורכב משנים עשר חלקים, משנים עשר "שבטים". הים שאותו משה חצה, הוא הים הפנימי שנמצא בתוך כל אחד מאיתנו. ה"ארץ המובטחת" היא שם קוד לחמש הצ'קרות הלא-פיזיות שלנו, שמרכיבות יחדיו את השמש הפנימית.

כעת, כשאנו מכירים את המשמעות הנסתרת של כל הדמויות בסיפור, אנחנו יכולים לתרגם אותו כך:
אדם כלשהו מהאנושות התעורר וגילה שהוא מורכב מחלקים פיזיים ומחלקים לא-פיזיים. הוא גילה שהים הפנימי שלו, החלל הפנימי שלו, הוא זה שמפריד בין חלקיו השונים. היות והאדם כבר התעורר לראות את עצמו, הוא חצה את ים סוף הפנימי שלו ואיחד את כל חלקיו השונים יחדיו. ואז נעשה אדם ער זה, לאדם שלם.

על כל אחד מאיתנו לעשות את אותו הדבר: לחצות את ימינו הפנימי, לאחד את חלקינו השונים יחדיו ולהפוך שוב לשלמים.

היות ועל כל אחד מאיתנו לעשות את מה ש"משה" עשה, אפשר להניח ש"משה" לא היה מישהו ספציפי, אלא הוא יותר שם תואר בהתפתחות האנושות חזרה אל האור. המילה "משה" מתארת איחוד של שמים וארץ על ידי אהבה. ראה את המאמר שתקשרתי על המשמעויות של האותיות העבריות מם, שין והא.

ים סוף

בתורה קוראים לים הפנימי שלנו ים סוּף אבל אנו יודעים כעת שיהיה יותר נכון לקרוא לים שמשה חצה, ים הסוֹף, משום שים זה מהווה באמת את סופו של העצמי הפיזי. אם ברצוננו להתפתח הלאה אל מעבר לחלקינו הפיזיים, עלינו לחצות את ים סוף הפרטי שלנו ולהפוך שוב לאינסופיים.

אם נבחון את המילה סוף:

נגלה שהיא מורכבת משלושה חלקים: מעגל, שמסמל אנרגיה רגשית. קו, שמסמל מחסום או את מצרים – מצר הים הפנימי. וספירלה, שמסמלת בריאה שמתפשטת הלאה אל האינסוף.

סמליות זו מאוד ויזואלית. אם ניקח את המילה סוף:

ונמקם אותה על המערכת האנרגטית שלנו:

נבין את מצבנו העכשויי די בקלות:

אנו חיים בתוך מעגל של רגשות, וים סוף הפנימי שלנו, חוסם את הקשר ביננו לבין העצמי האמיתי שלנו, שבו אנו מחוברים לאור הבורא האינסופי.

כמו שסיפרתי במאמר הקודם, המנורה היא למעשה תרשים אנרגטי של מערכת הצ'קרות שלנו:

אם נמקם את המילה סוף על תמונת המנורה, נראה היטב כיצד חלקינו הפיזיים מופרדים מחלקנו הלא-גשמיים:

אתם בטח זוכרים את מעשי בני ישראל כשמשה עלה להר סיני לקבל את עשרת הדיברות בשביל האנושות. בני ישראל בנו לעצמם עֵגֵל זהב ואז התחילו לסגוד לו באדיקות. בני ישראל שקעו בפחדיהם וחזרו לעִגֹל רגשותיהם ה"מוזהב", הם שקעו חזרה בעיגול הפחדים שלהם. (אלו הפחדים שכל האנושות לומדת עכשיו להתגבר עליהם ולעלות יחדיו למימד החמישי – מימד שמקביל לשיעורי צ'קרת הגרון, הצ'קרה החמישית).

אנו יכולים גם להרהר במשמעות האמיתית של עשרת הדיברות. משה הרי קיבל עשר "דיברות" בשביל האנושות. אנחנו יודעים שיש לנו חמש צ'קרות פנימיות. תרגיל מתימטי פשוט יראה לנו שהדיברות הינן למעשה שיעורים (הוראות הפעלה) לחמשת הצ'קרות הפנימיות שלנו. שיעורים שמשה קיבל בשביל כל עם "ישראל", בשביל כל האנושות. הלוחות הראשונים היו שיעורים לנשמות. וכשהנשמות למדו את שיעוריהן, משה הביא לוחות נוספים עם שיעורים לעצמיים הפיזים גם כן.

בואו נרחיב קצת את הדיבור על ים סוף הפנימי שבתוכנו.

inner sea ים סוףים סוף פנימי זה מופיע ביצירות אומנות רבות בכל רחבי העולם. הוא מופיע ברבים מקלפי הטארוט לדוגמא. מקום נוסף שבו מופיע ים סוף הפנימי שלנו הוא הציור של המלאכית הפצועה שהצייר הפיני הוגו סימברג צייר ב1903.

המלאכית הפצועהאם נבדוק את התמונה המפורסמת (לפחות בפינלנד) הזאת, נראה שברקע התמונה, צויר אותו הנוף שבני ישראל ראו כשהם עמדו על חוף ים סוף הפרטי שלהם.

המלאכית בתמונה מסמלת אותנו, את האנושות, את "ישראל". עיני כולנו קשורות ואנו הולכים בעיוורון בשביל החיים, נשרכים מאחורי המוות, אל החיים העיוורים הבאים שלנו. מאחורינו נמצא המלאך השומר שלנו, שמנסה לשמור עלינו מליפול עמוק יותר אל המימד הפיזי, אל הקרקע.
אם נפתח לרגע את עינינו ונביט סביב, נראה שלימינינו יש שביל נוסף, שמוביל אל ים סוף הפנימי שלנו, אל "ארצנו המובטחת" שנראית במטושטש באופק, מעבר לים.

האם נפתח אי פעם את עינינו ונסתכל סביב? או נמשיך, עיוורים מרצון, הלאה באותו מסלול, לחיים הבאים?

איך לאחד את מרכזינו הפיזיים והלא-פיזיים יחדיו

קודם כל עלינו ללמוד להכיר את מרכזי האנרגיה הפנימיים שלנו, את הצ'קרות הפנימיות שלנו:

הצ'קרות הפנימיות והחיצוניותשב בנוחות, עצום את עינייך, נשום עמוקות והרגע ( זאת אומרת התחבר לרגע העכשווי, שאינו נמצא בעבר או בעתיד).
צור צינור של אור, שמתחיל מהבורא הראשון, עובר דרכך ומסתיים בליבה של אמא אדמה במימד החמישי. צור את הצינור באופן אינטואטיבי דרך עזרה מכל חלקיך.
שלח אהבה לאמא אדמה ולבורא הפנימי/חיצוני.
הרגש כיצד אמא אדמה והבורא שולחים אהבה לליבך.
אחד את שתי האהבות הללו עם אהבתך הפנימית והרגש כיצד כדור של אור ואהבה נוצר במרכז בית חזך. כדור אהבה זה גודל עוד ועוד עד שהוא מקיף אותך לחלוטין מכל צדדיך. אתה נמצא עכשיו בתוך שדה של אהבה שמגן עליך מכל רע.

דמיין כיצד אתה יוצא לרגע מגופך, ומביט על עצמך מבחוץ, בגובה ליבך.
כנס אל תוך עצמך עכשיו מבחוץ ועבור דרך שבע שכבות האנרגיה של צ'קרותיך הפיזיות.
כאשר עברת את שבעת שכבותיך הפיזיות, תמצא את עצמך בחלל הפנימי שלך, במיקרו-קוסמוס, הפנימי שלך.
הסתכל סביב ותראה שכל היקום נמצא בתוכך.
ראה (או הרגש) כיצד באמצע ימך הפנימי ישנו כוכב, ישנה שמש.
כוכב, שמש זו היא אתה – העצמי האמיתי שלך.

אינך יכול להתקרב לכוכבך הפנימי. עלייך להמתין במקומך ולבקש מכוכבך להתקרב אלייך.

רבים ניסו להגיע אל בוראם הפנימי מתוך עשייה. כולם נכשלו.
עלייך לקבל את עצמך כמו שאתה ורק אז כשתקבל את עצמך, אור הבורא הפנימי יתחבר אלייך מעצמו.
עלייך להתחבר אל האנרגיה הנשית שלך, ולהפוך לכלי ריק ולהמתין שאור הבורא יבוא אליך וימלא אותך.

כשאתה מרגיש שכוכבך הפנימי קרוב אליך, בקש ממנו שיכניס אותך פנימה, אל תוכו.

כשאתה בתוך כוכבך, בדוק את חמשת השכבות שמהם אתה מורכב. אחרי שבדקת את כל חלקיך, בקש להיכנס אל מרכז הכוכב, אל אור הבורא הפנימי שבתוכך.

חזרת הביתה… 🙂

חציית ים סוף והפיכה לאינסופיים

עכשיו, כשחזרת הביתה לעצמך, תוכל לאחד את חלקיך גם מבחינה גנטית.

הדנא שלנו מחבר את כל ממדינו השונים יחדיו. באמצעות המידע הבא תוכל להפעיל את סלילי הדנא הפסיביים שלך ולחבר את מימדיך יחדיו.

בספר שמות, בפרק טו, מסופר כיצד משה ובני ישראל שרים את שירת הים:

שירת היםעל פי המידע שקיבלתי מהעצמי הפנימי שלי, שירה זאת מכילה קודי הפעלה גנטיים, שבעזרתם תוכל לחבר את חלקיך בחזרה יחדיו. אם תביטו במבנה הפרק, תשימו לב שהאותיות מסודרות בשלושה טורים. כאילו כדיי לרמוז לנו על שלושת סלילי הדנא שלנו… 🙂

בעזרת המדיטציה הבאה תוכל להפעיל את סלילי הדנא הישנים שלך

שב בנוחות, עצום את עינייך, נשום עמוקות והרגע ( זאת אומרת התחבר לרגע העכשווי, שאינו נמצא בעבר או בעתיד).
צור צינור של אור, שמתחיל מהבורא הראשון, עובר דרכך ומסתיים בליבה של אמא אדמה במימד החמישי. צור את הצינור באופן אינטואטיבי דרך עזרה מכל חלקיך.
שלח אהבה לאמא אדמה ולבורא הפנימי/חיצוני.
הרגש כיצד אמא אדמה והבורא שולחים אהבה לליבך.
אחד את שתי האהבות הללו עם אהבתך הפנימית והרגש כיצד כדור של אור ואהבה נוצר במרכז בית חזך. כדור אהבה זה גודל עוד ועוד עד שהוא מקיף אותך לחלוטין מכל צדדיך. אתה נמצא עכשיו בתוך שדה של אהבה שמגן עליך מכל רע.

התרכז עכשיו בכדור האור והאהבה, שנמצא במרכז בית חזך, והצמח מתוך האהבה הזאת שלושה גבעולי שושן זהב כלפי מעלה לכיוון ראשך.
ראה כיצד גבעולי השושנים מתלפפים אחד מסביב לשני, תוך כדי צמיחתם מעלה לכיוון ראשך. כשהשושנים מגיעות לראשך, גבעול השושן הראשון יוצא מפדחת ראשך ופרח שושן מוזהב נפתח לו.
גבעול השושן השני יוצא מעינך השלישית ופרח שושן מוזהב נוסף נפתח לו גם שם.
גבעול השושן השלישי יוצא מאחורי ראשך ופרח שושן מוזהב שלישי נפתח לו גם שם.

שושני זהבגבעולי שושנים מתחילים עכשיו לצמוח בכל חלקי גופך: לבטנך, לגבך, לידייך ולרגלייך, לכל מקום בגופך. כל פעם כשגבעולי השושנים יוצאים מעורך, פרחים מוזהבים נפתחים להם.
אתה מתכסה במהירות לחלוטין בפרחי שושנים מוזהבות.
גדל את גבעולי השושנים גם אל שאר גופיך: הרגשי, המנטלי וגוף האור (המרכבה) שלך.
אתה מחובר עכשיו ישירות עם כל רבדי הדנא שלך וביכולתך לתכנת אותם עכשיו מחדש.

בקש עכשיו מהאני הגבוה שלך, להעביר אל מרכז הלב שלך, את קודי ההפעלה החבויים בשירת הים.
העבר את קודי האור של שירת הים אל ליבך הפיזי ואל הכבד שלך. (הלב הפיזי הוא הצד השמאלי, הניקבי, של צ'קרת הלב והכבד הוא למעשה הצד הימני, הזכרי, שלה.)
שכפל את קודי האור במהירות בליבך הפיזי ובכבד שלך.
הצת את קודי האור באש כדי שאותיות האור יופעלו ויהפכו לאותיות אש בוערות, שיכולות בעזרת האש לעבור בקלות בין כל ממדיך.
העבר את להבת האותיות מליבך הפיזי אל כל תאי גופך ומהכבד שלך לכל הבלוטות בגוף שלך. העבר את להבת האותיות גם אל שאר גופייך: הרגשי, המנטלי, וגוף האור.
בקש מאותיות האור הבוערות לתכנת את הדנא שלך מחדש.
כשאתה מרגיש שלהבת האותיות הגיעה לכל תאיך וחלקיך, המשך הלאה לשלב הבא.

עכשיו שתכנתת את כל חלקיך מחדש, בקש מהאני הגבוה שלך להוציא ממך, מכל חלקיך, גופיך ותאיך את כל האנרגיות והתוכניות שמנוגדות לקודי שירת הים.
כשאתה מרגיש שכל האנרגיות והתוכניות הישנות עזבו אותך, המשך הלאה לשלב הבא.

כנס עכשיו אל הכוכב הפנימי שלך, אל אור הבורא הפנימי שלך.
בקש מהבורא הפנימי שלך לעזור לך לאחד את כל חלקיך מחדש.
הרגש כיצד אור הבורא הפנימי מתחיל לגדול בתוכך וכיצד ים סוף הפנימי שלך מתחיל להצטמצם עוד ועוד, עד שהוא נעלם לחלוטין. אור הבורא הפנימי ממלא אותך עכשיו לגמרי מבפנים.

ברכותיי! איחדת את כל חלקי עצמך מחדש!

עכשיו תוכל לאחות את עולמך הפנימי והחיצוני לאחד. תוכל ללמוד להבין שכל מה שמסביבך הוא חלק מהבורא. תוכל ללמוד שכל מה שאתה שונא ומתעב – הם גם כן אתה. כולם חלקים של עצמך, של הבורא שהוא אתה.

על איחוי זה נדבר במאמר הבא:
מרכזי האנרגיה וההתפתחות הרוחנית – חלק ג: צ'קרת האיחוי הפנימי

אור ואהבה, אריה זכריה סילאנדר

חציית ים הסוֹף והפיכה לאינסופיים

מאמר זה מוקדש באהבה לשירלי הלל גוטמן.

התורה מלאה ברמזים על מבנה גוף האור שלנו. אם ניקח לדוגמא את תיאור בית המקדש נבחין שהוא בנוי בצורת אדם: שני רגליים, שני ידיים ,חמש אצבעות לכל יד והדביר, קודש הקודשים, ממוקם באזור צ'קרת הלב.
האתר הזה מראה ציורים מדהימים של המקדש וכיצד הוא למעשה גוף האדם. אני ממליץ שתגלשו לשם ותסתכלו על התמונות לפני שאתם ממשיכים לקרוא את המאמר הזה.

היות ובית המקדש הוא למעשה מטפורה לגוף האדם, זה אומר שבתוך כל אחד מאיתנו נמצא דביר. בכל אחד מאיתנו ישנו מקום קדוש שבו אנו יכולים לדבר ישירות עם הבורא. המילה דביר עצמה רומזת על מטרת המקום : לדבר עם י.

הציור שהם ציירו באתר הוא, לדעתי, לא לגמרי מדויק. אני מאמין שהדביר נמצא בבית החזה שלנו ולא בראשנו. לכן עשיתי תמונה פשוטה עם הגרסה שלי לאדם בית המקדש.

לפי התורה בתוך בית המקדש נמצאות מנורות. אם נבדוק את מבנה המנורה, נראה שהמנורה היא למעשה מערכת הצ'קרות שלנו. המנורה גם מסבירה כיצד מערכת הצ'קרות שלנו פועלת.

קצת קשה לראות את זה בהתחלה, אבל אם נסובב את המנורה בתשעים מעלות, הכול יתבהר:

להמשיך לקרוא חציית ים הסוֹף והפיכה לאינסופיים

הפעלת גוף האור של המימד החמישי

כפי שרבים ממכם בטח יודעים, אמא אדמה נמצאת כבר עכשיו במימד הרביעי והיא "עולה" בהתמדה למימד החמישי.

גם התודעה המשותפת של האנושות עולה יחד איתה.

תהליך העליה הוא בכל זאת תהליך אישי שעל כל אחד מאיתנו לבצע. מי שלא מוכן לעבור למימד החמישי, יחד עם שאר האנושות, יעבור לקיום אחר במקום אחר שבו הוא יוכל לחוות את שיעורי המימד השלישי.

הפעלת גופי האור של המימד החמישי היא למעשה תהליך די פשוט ואם אתם מרגישים מוכנים לתהליך אז תוכלו לעשות כך:

להמשיך לקרוא הפעלת גוף האור של המימד החמישי

מרכבת האור, איך להפעיל ולתכנת אותה

המרכבה היא גוף גיאומטרי מלאכותי שביכולתנו להפעיל כשאנו רוצים. גוף מלאכותי זה הינו בצורת גלקסיה וגודלו תלוי ביכולת התפישה שלנו. אם ביכולתנו לראות/לחוש את היקום כולו, נוכל גם להגדיל את המרכבה שלנו כך שתכיל עולם ומלואו.

המרכבה שלנו מייצגת למעשה את התפישה שלנו לגבי היקום ועצמנו. כך התפישה שלנו מגבילה את המרכבה שלנו: אם נאמין שאנו רב ממדיים ולא תלויים בזמן או במקום – כך יהיה, וכזאת תהיה גם המרכבה שלנו.

היות ואנו למעשה בוראים וביכולתנו לברוא את מה שאנו רוצים אל החיים שלנו – המרכבה שלנו תהיה מעין השלכה של האמונות שלנו לגבי יכולת הבריאה שלנו. אנו יכולים לתכנת את המרכבה באמצעות ההגיון שלנו ואז המרכבה תהיה כבולה לתהליכים ההגיוניים שלנו: אם נאמין שמשהו הגיוני – אז המרכבה שלנו תהיה מסוגלת לעשות את זה.
אם נאמין שזה לא הגיוני – גם המרכבה שלנו לא תוכל לעשות את הדבר הזה.

לכן כדאי יותר לתכנת את המרכבה באופן אינטואטיבי, באמצעות הצד הנשי היוצר שלנו. כך נמנע בשימוש בהיגיון והמרכבה שלנו תוכל לעשות כל דבר שנרצה ללא תלות בזמן או במרחב. המרכבה תהפוך לאמצעי שבעזרתו נוכל ליצור את החיים שאנו רוצים לעצמנו.

ישנם דרכים רבות לתכנת את המרכבה שלנו. אנו יכולים להשתמש באותיות, בסמלים, בחזיונות ובביטויים אחרים של שפת האור, שהיא המקור לכל השפות בעולם. דרכים אלו כולם קשורים בשכל הגברי ההגיוני, ולכן אני ממליץ לא להשתמש בהם אלא אם כן אתה מכיר טוב את הסמלים ואת האנרגיות שמאחוריהן. (דבר זה קביל גם בשיטת הרייקי – אם אתה משתמש בסמלי הרייקי, אתה למעשה מגביל את עצמך לריפוי בעזרת השכל הגברי ההגיוני. עדיף להתחבר לבורא הראשון ולתת לו רשות להעביר דרכך את האנרגיות הנכונות אל המטופל ללא כל קשר לסמלים כלשהם.)

להמשיך לקרוא מרכבת האור, איך להפעיל ולתכנת אותה

המלאכית הפצועה

פעם, לפני הרבה מאוד שנים, חיו להם זוג מלאכים, מלאך ומלאכית. הם חיו להם באושר ובאהבה ויצרו ביחד דברים נפלאים עם שאר האחדות האלוהית.
יום אחד, המלאכית שמעה שמלאך מוכשר אחר מתכנן ליצור עולם חדש שבו אפשר יהיה להתנסות בלחיות לבד, ללא האחדות. היא התלהבה מהרעיון, והחליטה לעזור למלאך המוכשר הזה, ליצור את העולם החדש.
היא ועוד אלפי מלאכים אחרים, עמלו קשות עד שהם יצרו את העולם החדש.
הם נכנסו אל תוך העולם, יצרו להם גוף פיזי וחיו להם בתוך העולם החדש, עד שהגוף הפיזי התנוון ומת. המלאכים אז ניסו לצאת מתוך העולם החדש, אבל לא הצליחו. הם נתקעו בתוכו.
הם החליטו אז להיוולד מחדש שוב ולחוות שוב את הקיום הפיזי. הם שבו חיו חיים בתוך גוף פיזי, מתו, ועוד פעם לא הצליחו לצאת מהעולם החדש.

כך המלאכים נתקעו בתוך סבב גלגולים פיזיים ולאט לאט הם שכחו את מוצאם האמיתי.

היות והם כבר לא זכרו למה הם נתקעו בעולם הפיזי, הם התחילו לפתח כל מיני תיאוריות על הסיבה למצבם. התיאוריה הכי פופולארית היתה שכשהם יצרו את העולם החדש הם למעשה חטאו נגד האחדות. הם החליטו שזה היה חטא ליצור את העולם החדש. הם למעשה שפטו את עצמם, לבעלי חטא.

להמשיך לקרוא המלאכית הפצועה