ביוני 2012 נסעתי ללפלנד עם ידידה שלי. רציתי כבר מזמן לבקר בלפלנד ולהכיר מקרוב את התרבות של הסאמי ולהנות מהטבע בלפלנד, טבע שכל ידידיי המליצו עליו בחום.
אז כשההזדמנות נפלה לידי, נכנסתי למכוניתה של ידידתי וביחד נסענו ללפלנד הפינית. למזלנו הרע, ירד גשם במשך כל טיולנו בלפלנד, אבל זה לא הפחית את התלהבותינו.
אין זוכר כמה נרגש הייתי בנסיעה צפונה וכשאיילי הצפון הראשונים התחילו להופיע בשולי הדרך, אז כמובן שעצרנו להצטלם איתם.
לאחר נסיעה בת כ8 שעות, הגענו לאתר הקאמפינג ליד העירה אינארי וסוף סוף יכולנו למתוח את רגלינו לאחר הנסיעה הארוכה.
התכנית שלנו היתה לבקר באינארי ובאיבלו, שתי עיירות בלפלנד וגם לטפס על הר קיילופא הקרוב.
כשהיינו באינארי, ביקרנו במוזיאון התרבות הסאמית – סיידה, והתוודענו לתרבות של הסאמים. שבטים נודדים שגרים בצפון פינלנד, שבדיה, נורבגיה ורוסיה. שתרבותם מבוססת על גידול איילי צפון לבשר. אני זוכר שבמוזיאון היה תוף שאמני עתיק של הסאמי ולידו היה כתוב שבתרבות הסאמית התוף נחשב כספר שבו טמונים כל מסתרי התרבות הסאמית.
מאוד נהנו בלפלנד ואני זוכר שהטבע הרגיש מאוד חי בכל מקום. היה מאוד קל לתקשר עם הטבע והיה נדמה כאילו כל כחמישים מטרים היה מקום כוח טבעי.
בדרך חזרה, ב21 ביוני, עצרנו באיזושהי קרחת יער ועשינו טקס תיפוף לכבוד היום הכי ארוך בשנה. מטרת הטקס היתה לעזור לאחד את שתי התרבויות: הפינית והסאמית לתרבות אחת ולעזור לקרב בין שני העמים.
בשעת הטקס, הצטרפה אלינו נשמת שמאן משבט הסאמי, לבושה בבגדים המסורתיים של השבט ועזר לנו בתיפוף. לאחרי הטקס, הוא נתן לנו את ספר התוף של הסאמי במתנה.
בתקופה ההיא כבר היה לי תוף שבניתי מעצמי מעור של אייל צפון, אבל לא היה לי ספר תוף. אז מאוד שמחתי על המתנה הגדולה הזאת וכשחזרתי הביתה עשיתי מדיטציה עם ספר התוף שנשמת השמאן נתנה לי.
כשמוחי השתתק לו, פתחתי את ספר התוף בעיני רוחי, ומיד ראיתי את המסע הפתלתל ששבט הסאמי עשה מיערות סיבריה ברוסיה עד למקום משכנו החדש בצפון פינלנד.
הדף הבא בספר היה על אודות התרבות הסאמית. אחרי המדיטציה, חיברתי בעיני רוחי את ספר התוף שקיבלתי אל התוף שלי. כך שכל פעם כשאני אתופף בתופי – הספר יהווה לי כהשראה. ובאמת מאז קצב התיפוף המיוחד של הסאמי נהפך לאחד מהמקצבים האהובים עלי.
כמה חודשים מאוחר יותר נסעתי לבקר את משפחתי בישראל. כשהייתי בארץ, נסעתי יחד עם אחי לבקר במצדה. שמעתי הרבה על המקום, אבל אף פעם לא הייתה לי הזדמנות לבקר בו. בשעות הבוקר המוקדמות יצאנו לכיוון מצדה. מאוד התרשמתי מהמקום וכשאחי סיפר לי על ההיסטוריה של המקום וכיצד מגיני מצדה הרגו את ילדיהם ונשותיהם כשידעו שהם הולכים להפסיד בקרב. יש כאלו שקוראים לזה גבורה, אבל לדעתי זה הי מעשה מאוד פנאטי – להרוג נשים וילדים בצורה כזאת, כאשר סביר להניח שהרומאים היו משחררים אותם מתישהו לאחר תפיסת מצדה.
לכן החלטנו לעשות טקס תיפוף לניקוי מצדה מאנרגיות המוות והפאנטיזם ששכנו במקום. מצאנו לעצמנו מקום נחמד לשבת קרוב למבצר, והתחלנו לתופף ביחד. ובאמת ראינו כיצד המקום מתנקה מהאנרגיות הישנות של המוות ששכנו במקום ואנרגיה חדשה מתחילה לזרום בו.
תוך כדי הטקס, קיבלנו מאמא אדמה את ספר התוף של קרליה, שהוא איזור בדרום מזרח פינלנד, בעל תרבות עתיקה ועשירה.
אני לא יודע למה קיבלנו את ספר התוף של קרליה דווקא בישראל, אבל כך היה. הודינו לאמא אדמה מעומק ליבנו על המתנה הגדולה שהיא נתנה לנו וחזרנו הביתה.
אז התחלתי להבין שכנראה לכל שבט על פני כדור הארץ יש ספר תוף משלו ושאפשר לקבל את הספרים הללו מאמא אדמה אם מבקשים יפה.
כשחזרתי הביתה להלסינקי, עשיתי מדיטציה עם ספר התוף החדש שקיבלתי והיתה לספר כריכה מעור עבה עם אבן חן גדולה משובצת בתוכה. כשעשיתי מדיטציה עם הספר, הדף הראשון שפתחתי חיבר אותי לקרליה ומנגינה קרלית התחילה לנגן באוזניי.
כמה שנים מאוחר יותר, אני וחברתי לשעבר, אירגנו ערב שמאני בקוסאמו שהיא עיר בצפון מזרח פינלנד. בשעת הטקס קיבלנו מידע שספר התוף של קוסאמו ניזוק במלחמת העולם השנייה ושברשותנו לתקן אותו בעת טקס התיפוף שנערוך.
בשעת התיפוף רוחו של אייל צפון לבן הצטרפה אלינו וביחד הצלחנו לתקן את ספר התוף של קוסאמו. קוסאמו נמצאת במקום די מבודד בפינלנד, ללא מסילת רכבת שמחברת אותה לשאר המדינה ולכן השבט שבאיזור נשמר כמו שהוא תקופה ארוכה.
זה היה ספר התוף השלישי שבו ניתקלתי!
לאחר מכן התחלתי ללמד בקורסי השמאניזם שלי כיצד לקבל מאמא אדמה ספרי תוף ואיך להשתמש בהם. וזכיתי להכיר עוד ספרי תוף רבים: ספר התוף האסטוני, ספר התוף הרוסי (יש לרוסים הרבה ספרים שונים), ספרי תוף של שבטים שונים בפינלנד ואפילו את ספר התוף של ישראל. בנוסף נתקלתי גם בספרי התוף של: הויקינגים, הפיות, הגמדים וגם הענקים שחיו פעם בצפון פינלנד.
הספר האחרון שבו נתקלתי הוא כאמור ספר התוף של ישראל, שאותו ביקשתי לעצמי מאמא אדמה, היות ואני מוזיקאי ורציתי להלחין גם מוזיקה ישראלית. אז הרגשתי צורך בספר ואמא אדמה כמובן נתנה לי אותו במתנה!
מה הוא ספר תוף?
ספר תוף הוא ספר וירטואלי שבו שמורה המסורת (תרבות, מוזיקה, היסטוריה, מנהגים וכו) של השבט. בעיני רוחי כל אחד מספרי התוף שקיבלתי היה בגודל וצורה שונה, אבל כולם הזכירו לי ספרים ישנים עם כריכה מעור. ספר התוף של הסאמי היה בצבע לבן, ספר התוף של קרליה היה עם כריכת עור עבה שבמרכזה אבן חן גדולה, וספר התוף של ישראל הזכיר לי עור גמלים משום מה…
מהיכן מקבלים ספרי תוף?
מאמא אדמה כמובן. כל שעליך לעשות הוא למדוט בטבע עם אמא אדמה ולבקש ממנה את ספר התוף של השבט שלך. אחרי שהיא תיתן לך את הספר שמתאים לך, אז תוכל לבקש מליבך להתחבר אל ספר התוף שלך ולשמור אותו בתוך תודעת הלב שלך. עכשיו כשספר התוף שלך שמור לבטחה בלבבך, תוכל להשתמש בו כל פעם כשתתחבר לתודעת הלב שלך.
למרות שקיבלתי ועבדתי עם ספרי תוף רבים, השתמשתי באמת רק בשלוש מהם: ספר התוף של הסאמי, שבו אני משתמש בעיקר לטקסים שמאנים ואת ספרי התוף של ישראל וקרליה שבהם אני משתמש כהשראה כשאני מלחין מוסיקה. אולי ביום מין הימים אני אלחין גם שיר בהשראת ספר התוף של הסאמי, אבל זה עדיין לא קרה… 😉
איך משתמשים בספר התוף?
עכשיו כשספר התוף שלך שמור לבטחה בתוך תודעת הלב שלך, אז תוכל לעשות מדיטציה עם הספר ולקרוא אותו בעזרת נשמתך. פשוט בקש מנשמתך לחבר את ספר התוף שלך אל תודעתך ולעזור לך להבין אותו בדרכך שלך: על ידי שירה, ריקוד, מוזיקה, מדיטציה, ציור או איך שבא לך.
אתה יכול גם לחבר את ספר התוף שלך אל התוף שלך וכך כל פעם כשתתופף, המוזיקה תזרום מספר התוף שלך. כמובן שזה לא חייב להיות תוף. כל כלי מוזיקלי יכול לשמש לך לצורך העניין.
אפשר גם לחבר את ספר התוף לקריסטל והקריסטל ינגיש לך את המידע שבתוך ספר התוף.
אני אישית אוהב לנגן בהשראת ספרי התוף שלי ולעשות שמח עם אמא אדמה!
זהו זה. אני מקווה שנהניתם מהמאמר ושהוא נתן לכם השראה להתחבר לשבט שלכם. אם יש לכם שאלות, אני אשמח לענות עליהם, אם אוכל.
אנו שתפו את חוויותיכם עם ספרי התוף שלכם, כך שכולנו נשכיל ונלמד עוד בקשר לנושא.
שלום ואהבה, אריה זכריה סילאנדר
