לפני מספר שנים, מדענים הוכיחו שטראומות עוברות מדור לדור אצל עכברים. ככה זה קורה גם אצלנו בני האדם, אבל לא רק טראומות עוברות מדור לדור, גם דפוסי התנהגות עוברים מההורים אל ילדיהם.
לכן פיתחתי שיטה לשחרור תכנותים משפחתיים מהדי.אן.איי שלנו. שיטה שאני אלמד אותכם עכשיו. היא בנויה על קבלת רשות מההורים לעשיית הפעילות שעליה הם אסרו עליכם כילדים. אם לדוגמא למדתם כל שנות ילדותיכם שאסור לצעוק על ההורים. אז כל מה שעליכם לעשות כדי לשחרר את דפוס ההתנהגות הזה הוא לבקש רשות לצעוק על הורייך, מההורה שאסר עליכם את זה. כשהרשות ניתנת – התכנות משתחרר.
כך אפשר גם לשחרר חסמים רגשיים בקלות. בהרבה משפחות האב מלמד את בניו שאסור לבכות. אז כל שעלינו לעשות על מנת לשחרר את התכנות הזה הוא ליצור קשר עם האב ולבקש ממנו רשות לבכות. ואז זה כבר תלוי בנו האם נעיז לבכות או לא…
ברבות השנים הכנתי טבלה לכל צ'קרה שתשחרר את האיסורים שקשורים בה. אז בואו נתחיל במסע.
צ'קרת הבסיס
צ'קרת הבסיס מכילה את השיעורים הראשונים שעלינו ללמוד אחרי שאנו נולדים: שיעורים בהישרדות ובהגנה עצמית. שמותר להרוג כשאנו בסכנת חיים. חסימות באיזור צ'קרת הבסיס עלולות לגרום להתנתקות מהגוף הפיזי ולחוסר קרקוע, דבר שגורם לכך שקשה לאדם ליצור לעצמו בסיס בחיים: הכסף לא זורם, אין בית, ורוח האדם מנותקת מגופו.
לכן האישורים שאנו זקוקים להם ברמת צ'קרת הבסיס הם:
הרשות להיות קיים והרשות להגן על הקיום שלנו
אני לדוגמא, נולדתי להורים שלא רצו בי כילד. אבי חשב שאני לא הבן שלו ולא רצה אותי בביתו. אז יצרתי קשר עם נשמת אבי וביקשתי ממנו רשות להיות קיים ולגור בביתו. אבי נתן לי את הרשות, למרות שגם הוא לא היה רצוי במיוחד בבית הוריו וגם הם רצו לתת אותו למשפחה אומנת משבדיה בזמן מלחמת העולם השנייה, דבר שגרם לאבי לטראומה קשה.
לאחר מכן עשיתי מסע גם אל משפחת אימי וביקשתי רשות להיות קיים. הפעם נאלצתי ללכת כחמשה דורות אחורה, עד שהגעתי לאחת מאימהותיי הקדומות שהייתה שפחה. מסתבר שבזמנים שאמי הקדומה זו חיה, השפחות נאלצו להעמיד פנים שהן לא קיימות וגם המשפחות שהן שירתו אצלן העמידו פנים שהן לא שם. ומשם העמדת הפנים הזאת שאתה לא קיים הגיעה אלי, דרך אימי. לאחר שהבנתי את הדבר, ביקשתי מאימי הקדומה הזאת לתקן את הדבר ולהיות קיימת. להיות שם, למרות שמתעלמים ממנה. אחרי כמה רגעים התיקון הגיע אליי, דרך שרשרת אימהותיי והרגשתי שאני גם כן יכול להיות כאן.
אחרי שקיבלתי רשות מאבי ומאימי להיות קיים, עברתי לחלק השני של המשפט: הרשות להגן על עצמי מפני הוריי. אבי נתן לי רשות להגן על עצמי מפניו וגם אימי נתנה לי רשות. אבל החסם בכל זאת לא נפתח, עד שהבנתי שעליי לבקש רשות מאימי להגן על עצמי מפני אבי וההפך. אימי למדה מהוריה שלאב מותר להרביץ לילדיי המשפחה ואימי העבירה את התכנות הזה אליי. כשהבנתי את הבעיה ובקשתי רשות, אימי נתנה לי רשות להגן על עצמי מפני אבי. ואבי נתן לי רשות להגן על עצמי מפני אימי.
הרשות להיות קיים מבחינה רגשית ומנטאלית והרשות להגן על הרגשות והמחשבות שלנו
את הבעיה הזאת לקח לי המון שנים לפתוח. אימי אף פעם לא נתנה לי רשות להיות קיים מבחינה רגשית. למרות שביקשתי ממנה מספר פעמים, היא עד היום מכחישה את זכות הקיום הרגשי שלי. אפשר לומר שעם אימי עליי להעמיד פנים שאני מישהו אחר, חסר רגשות. שוב עשיתי מסע אל משפחת אימי, והבנתי שלאימי היה אסור להיות קיימת מבחינה רגשית משום שאביה של אימי חזר ממלחמת העולם השנייה בהלם קרב וכל רגש זעזע אותו עמוקות והכניס אותו למצוקה. אז אימי ואחיה למדו שצריך לסגור את רגשותיהם. אז ביקשתי רשות מסבי לפתוח את רגשותיי (הוא הרי מת מזמן, כבר לא צריך לסגור את הרגשות בגללו) והוא כמובן נתן רשות והחסימה בצ'קרה השתחררה.
הרשות לקיום בשלום ללא הטרדה והרשות להגן על השלום שלך
גדלתי בבית אלים שבו האב הטריד את כל בני הבית ללא לאות וחשב שסביבו העולם מסתובב. אף פעם לא יכולתי להתקיים בשלום בבית הוריי. אבי תמיד הציק לי בכל פעם כשבאתי הביתה. רק אחרי שאבי מת הבנתי את הבעיה וביקשתי רשות מאבי לקיום בשלום (Exist in peace). לאבי לא הייתה רשות לכך, אז נאלצתי לפנות לאימו של אבי ולבקש ממנה רשות לאבי ולי לקיום בשלום. סבתי נתנה לי את הרשות ומאז אני חי בשלום ולא נותן לאנשים להציק לי יותר.
הרשות ליצור את עצמנו מחדש והרשות להגן על זכותנו להשתנות
במשך כל ימי חיינו אנו מתחדשים כל יום מחדש בעזרת חיבורנו לעונות השנה והטבע שמסביבנו. רבות ממחלות העולם המודרני, נובעות מכך שאנו מנותקים מהטבע ומהמחזוריות שלו. ואז גופנו מאבד את המחזוריות הטבעית שלו גם כן והחיים נהפכים למין עיסה מונוטונית אינסופית שלא משתנה לעולם. לכן חשוב לקבל אישור מההורים להשתנות כל יום ורשות להגן על זכותנו זו להשתנות.
צ'קרת המין
צ'קרת המין קשורה להתרבות, ליצירה ולהגנה על הזכות שלנו לבחור בעצמנו את בן או בת זוגינו. גם הדימוי המיני העצמי קשור לצ'קרה זאת. כאשר יש חסמים באיזור צ'קרה זאת, הדבר עלול לגרום למחלות באיזור הצ'קרה (לדוגמא קילה) ולעקרות. לכן חשוב לפתוח את החסימות בצ'קרה כך שהאנרגיות יזרמו בה כראוי. האישורים שאנו זקוקים להם בצ'קרת המין הם:
הרשות להתרבות (הרשות להיות בוגרים מבחינה מינית) והרשות להגן על המיניות שלנו
כמו שכבר סיפרתי, אבי חשב שאני לא בנו, אז הוא אף פעם לא נתן לי את הזכות להיות גבר בבית. תמיד נאלצתי להיות בתפקיד נשי ולשרת את בעל הבית. בנוסף לכך אני זוכר כיצד אבי אנס את אימי כאשר הייתי בבטן שלה. ולכן אימי לא רצתה שאגדל להיות לגבר, אז גם מצידה לא קיבלתי רשות להיות גבר ואב. לכן יצרתי קשר עם נשמת אבי וביקשתי ממנו רשות להיות גבר ולהגן על הגבריות שלי. אבי נתן לי רשות כמובן.
לצערי חווית האונס במשפחת אימי מגיעה דורות רבים אחורה: אחת מאימהותיי הקדומות הייתה עבדה ונאלצה לשכב עם הבעלים שלה. אז ביקשתי מנשמתי שתמצא את האמא הקדומה הזאת שלי ושתקבל ממנה רשות לכל בנותיה ולי להגן על המיניות שלנו ולבחור בעצמנו את בני או בנות זוגינו. (מאוחר יותר התברר לי שחוויות האונס אצל האנושות התחילו כאשר האנושות התחילה לאנוס את אמא אדמה, משם הכל נובע. כאשר אנו אונסים את הטבע, אז אנו למעשה מסכימים שגם אותנו יאנסו.) כמובן שאימתי הקדומה נתנה את הרשות והתיקון עבר ממנה דרך כל השרשרת הנשית הגנטית עד אליי. כשהתיקון קרה, נשמת אימי נתנה לי גם היא את הרשות להיות גבר וגם את הרשות להגן על המיניות שלי.
ואז סוף סוף כוח היצירה של הגבר הפנימי שלי השתחרר ויכולתי להיות גבר ומיד התחלתי לגדל זקן!
הרשות לבחור בעצמנו את בן או בת זוגינו והרשות להגן על הבחירה הזאת
הרבה אנשים לא מודעים לכך, אבל הסיבה העיקרית לאונס היא לא סקס, אלא הרצון לשלוט בכוח היצירה של מישהו אחר. מין אקט נרסיסטי, שלצערי גם אני נפלתי קורבן אליו. כשהייתי כבן 11, אחד מחבריי לכיתה, שהיה גדול ממני בשנה, ניסה לאנוס אותי במקלט בקיבוץ שבו גרנו. הוא לא הצליח לאנוס אותי, אבל הוא המשיך בהטרדות מיניות במשך שנים רבות אחר כך ונאלצתי ליצור בשבילו הרבה דברים. כשהבנתי את מה שקורה, עשיתי שוב מסע אל אימהותיי הקדומות וביקשתי מהן רשות להגן על כוח היצירה המיני שלי, על הקונדליני שלי. כבר סיפרתי בפסקה הקודמת ממה החסם נבע. כמובן שקיבלתי רשות מאימהותיי להגן על כוח היצירה המיני שלי מפני אחרים והדבר תוקן. מאז אני משתדל ליצור רק מתוך אהבה.
הרשות להיות אמא או אבא בעצמך
לפעמים ההורים לא נותנים לילדיהם להתבגר מבחינה מינית ולהפוך להורים בעצמם. ואז נוצרים חסמים באיזור הצ'קרה והגוף עלול לא להתפתח כראוי והאדם נשאר בחלקת ילד במשך כל חייו. לדוגמא היות ואימי כנראה נאנסה בנערותה, בנוסף לכך שאבי אנס אותה, אז היא אף פעם לא נתנה לי להתבגר ולהפוך לאבא בעצמי. לכן חשוב לקבל מההורים רשות להפוך למבוגר מיני ולאבא/אמא ולקבל את ברכת המשפחה לעמדה החדשה הזאת בחיים שלך.
הרשות להיות ילד
יש משפחות שאצלן ההורים לא היו מסוגלים לטפל בעצמם ואז ילדיהם נאלצו לקחת את תפקיד המבוגרים ולטפל בהוריהם. ואז התפקידים במשפחה למעשה התחלפו: ההורים נהפכו לילדים והילדים נהפכו להורים. אז אם גם במשפחתכם הדבר קרה, אז קודם כל לא כדי לקחת את זה אישית. הוריכם הם רק בני אדם ולפעמים גם בני אדם מבוגרים נכנסים לטראומה עמוקה שהם לא מסוגלים לצאת ממנה לבד.
אם זה המצב אצלכם, אז עליכם להחליט: האם אתם מתכננים לטפל בהוריכם כל ימי חייכם, או שאולי עדיף להנחות אותם למטפלים מקצועיים שיש להם את הכלים לטפל בהוריכם טוב יותר. אם החלטתם להפסיק לטפל בהוריכם, אז ברשותכם עכשיו לבקש רשות מנשמות הוריכם להיות שוב לילדים ולהחזיר להוריכם את האחריות לעצמם. עכשיו כשהשתחררתם מהמעמסה הזאת, תוכלו שוב להנות מהחיים כילדים, ללא דאגה. אפשר לומר שעל הילד הפנימי להעביר את האחריות לחיים למבוגר הפנימי, ואז הילד ישתחרר מהמעמסה.
צ'קרת כוח הרצון
צ'קרת כוח הרצון היא מרכז הצ'י של הגוף, שממוקמת בין צ'קרת המין לצ'קרת מקלעת השמש. מהפופיק יוצאים מין כבלים אנרגטיים שקשורים לאנשים חשובים בחיינו, בעיקר לאימנו. חשוב להיות מודעים לקשרים אנרגטיים אלו ולנתק אותם במקרה הצורך. כאשר צ'קרת כוח הרצון חסומה, כוח הרצון העצמי מתגמד והאדם נהפך לפסיבי ולצייתני יותר. בנוסף עלולות להתפתח גם מחלות באיברים הפנימיים באיזור הצ'קרה (קשיים בעיכול, דלקות קיבה, שלשולים וכו') ובמחסור קבוע באנרגיה. האישורים שאנו זקוקים להם ברמת כוח הרצון הם:
הרשות לעשות כרצוננו והרשות להגן על רצון זה
כמעט בכל משפחה ההורים מלמדים את ילדיהם שעליהם להקשיב להם. כך גם במשפחתנו היה. לכן שוב יצרתי קשר עם נשמת אבי ואימי וביקשתי מהם רשות לעשות כרצוני. קיבלתי רשות, אבל בכל זאת הרגשתי שאני עדיין לא יכול לעשות כרצוני, אז ביקשתי רשות במצולב: ביקשתי מאימי רשות להמרות את פי אבי וגם ביקשתי רשות מאבי להמרות את פי אימי. ואז החסם השתחרר והרגשתי שאני יכול לבחור את מסלול חיי בעצמי. מבחינה רוחנית אפשר גם לבקש מהאל לעשות כרצוננו, זה גם כן קשור לעניין. לכל אחד ואחת מאיתנו הרי יש רצון חופשי מבחינת האל, אבל אנחנו לא תמיד מודעים לזה שהבחירה היא תמיד שלנו.
הרשות לפעול בקצב שלנו והרשות להגן על קצב החיים שלנו
היות ומערכת העיכול שלנו נמצאת באיזור צ'קרת כוח הרצון, אז חשוב לקבל רשות מההורים לעכל דברים בקצב שלך ולפעול רק כשאתה מוכן. אני אישית אוהב לפעול לאט ואני משתדל לעשות דברים רק אחרי שהתכוננתי אליהם נפשית קודם. אפשר לומר שאני איטי יותר בחיי משאר האוכלוסייה, דבר שנובע כנראה מדי.אן.איי ענקי הצפון שבתוכי.
צ'קרת מקלעת השמש
השיעור הקשור בצ'קרת מקלעת השמש קשור בגיבוש האני העצמי שלנו, הזהות העצמית שלנו ובהגנה על זהות זו. אז אפשר לחלק את אישוריי צ'קרת מקלעת השמש בהתאם לארבעת הגופים שלנו: הגוף הפיזי, הגוף הרגשי, הגוף המנטאלי והגוף האתרי. חסמים באיזור הצ'קרה עלולים לגרום למחלות באיברים הפנימיים באיזור הצ'קרה, לדוגמא סוכרת. היו לי מספר לקוחות שנאלצו להחביא את הזהות העצמית שלהם כשהם היו ילדים, ואז הצ'קרה נחסמה והלבלב שלהם הפסיק לעבוד באופן נורמלי – דבר שגרם להם למחלת הסוכרת. כשהוצאנו ביחד את החסם הרגשי והמנטאלי והם קיבלו רשות להיות עצמם ורשות להגן על הזהות הזאת מפני אחרים, הצ'קרה נפתחה והלבלב התחיל לעבוד שוב כראוי.
הרשות להיות עצמנו והרשות להגן על עצמיות זו שלנו
כמו שכבר הסברתי קודם, אימי ואבי לא נתנו לי רשות להיות עצמי בביתנו, אז נאלצתי לחבוש את המסכה המקובלת עליהם, כל עוד הייתי איתם. לקח לי הרבה שנים להבין את עניין המסכות ולאט לאט הורדתי את כל המסכות שלבשתי והעזתי להיות עצמי. לצערי תוך כדי תהליך זה, משפחתי נעלמה לה ואנחנו כבר לא בקשר. הם לא מקבלים את האני האמיתי שלי. תהליך הסרת המסכות הכיל הרבה שלבים, אבל כעקרון הרשות שאנו זקוקים לה מהורינו, היא הרשות להיות עצמנו. במרבית השנים עשיתי הרבה מסעות גנטיים אל אבותיי ואימהותיי הקדומים וקצרה היריעה להזכיר את כולם במאמר זה. אני מציע שתשאלו את עצמך לאיזה אישורים אתם זקוקים, על מנת להיות עצמכם ואז לבקש את האישורים ממשפחתכם. ואחרי שתקבלו את הרשות להיות עצמכם, בקשו גם רשות להגן על הזהות העצמית שלכם.
הרשות לרגשותינו והרשות להגן על הביטוי הרגשי שלנו
גם כאן השאלה היא כיצד מותר לבטא את רגשותינו בחברת בני המשפחה וכיצד אנו מבטאים אותם כשאנו לבדינו. לכל משפחה יש את הכללים שלה, ועלינו ללמוד לשבור את כללי המשפחה כשצריך וללמוד לבטא את רגשותינו בצורה הנוחה לנו. חשובה גם הרשות להגן על רגשותינו. כמו שסיפרתי קודם, אימי לא נתנה לי מעולם רשות לבטא את רגשותיי בצורה הנוחה לי, אז אנו כבר כמעט לא בקשר יותר. אז יכול להיות שגם כשאתם תתחילו לבטא את רגשותיכם ביתר נוחות, אז חלק מבני המשפחה יתנגדו אליכם. מסתבר שבשתים מכל חמש משפחות יש ניתוק בין בני המשפחה מסיבה כזאת או אחרת. אז אל תתבאסו אם זה יקרה גם לכם, זה די נפוץ.
הרשות למחשבותינו ולרעיונותינו והרשות להגן על המחשבות והרעיונות שלנו
כמו שסיפרתי קודם, אבי חשב שאני לא בנו, אז הוא תמיד ביטל את כל רעיונותיי ואת קולי אף פעם לא שמעו בהחלטות המשפחתיות. תמיד הרגשתי שמעמדי הוא כחיית הבית של המשפחה: הוא דאג למחייתי, אבל לא הייתה לי זכות הצבעה בהחלטות המשפחתיות. עד היום זה נמשך, למרות שקיבלתי רשות מאבי ומאימי למחשבותיי ולרעיונותיי וגם קיבלתי את הרשות להגן עליהם.
הרשות ליצירתנו והרשות להגן על דרכנו ועל היצירות שלנו
אפשר לומר שרשות זאת יותר קשורה לבחירת אורח החיים שלנו בעצמנו. מבחינה זאת אף פעם לא הייתה לי בעיה מצד אבי, אבל כאשר בחרתי באורח חיים רוחני, אחיותיי ואחי התנגדו לכך בתחילה ולקח להם כמה שנים עד שהם התרגלו לרעיון. הרגשתי שאימי היא זאת שלוחצת עליי דרך אחי ואחיותיי. אז עשיתי מסע אל משפחת אימי וביקשתי רשות לחיות את חיי בדרכי שלי. אז אם אתם מרגישים שאסור לכם לבחור אורח חיים אחר מאשר הוריכם, אז אנא עשו מסע אל אבותיכם ואימהותיכם ובקשו מהם רשות לחיות כרצונכם ורשות להגן על אורח חיים זה שלכם.
הרשות לשים גבולות לעצמך ולאחרים
אבי התנהג באופן חסר מעצורים בביתנו ולא ידע לשים גבולות לעצמו או לנו, הוא ידע רק להציק, להרביץ ולצעוק. אמי, מצד שני, גם כן לא ידעה לשים גבולות בריאים לאבי ופחדה ממנו כל חייה. אז לא היו לנו גבולות בריאים כילדים. לכן חשוב לקבל רשות משתי המשפחות להציב גבולות לעצמך ולאחרים (להורים). וגם רשות להגן על הגבולות הללו. ובמקרה הצורך לנתק מגע עם מי שבאופן שיטתי שובר את הגבולות שלך. אפשר לחלק את הגבולות לארבע:
גבולות פיזיים: מתי מותר ואסור לגעת באחרים.
גבולות רגשיים: מתי ואיך לבטא רגשות בחברת אחרים.
גבולות מנטאליים: איך לתקשר עם אחרים בבטחה ובשוויוניות.
גבולות יצירתיים/מיניים: איך ליצור ביחד עם אנשים אחרים באופן שוויוני.
צ'קרת הלב
שיעוריי צ'קרת הלב קשורים לאהבה: את מי מותר לנו לאהוב? ומהם כללי האהבה המשפחתיים? זאת אומרת איך עלינו להיות ולהתנהג על מנת לקבל אהבה מהורינו ומעצמנו. חסמים באיזור הצ'קרה עלולים לגרום למחלות באיברים הפנימיים באיזור: מחלות לב וכבד כשהלב סגור, מחלות ריאות כשיש חסמים רגשיים ומנטאליים ומחלות בבלוטות התימוס כשאסור להיות קיימים מבחינה נפשית או מנטאלית.
הרשות לאהוב את מי שאנחנו רוצים והרשות להגן על האהבה שלנו
אימי ואבי אף פעם לא התערבו בבחירת בנות הזוג שלי, אבל אם במשפחתכם הוריכם מתערבים במי מותר לכם לאהוב וכיצד, אז כדיי שתעשו מסע אל אימהותיכם ואביכם וקבלו מהם רשות לבחור את בני או בנות זוגכם בעצמכם. ולאחר מכן בקשו גם רשות להגן על בחירותיכם.
כללי האהבה – איך עלינו להתנהג על מנת לקבל אהבה
השיעור הכי קשה מכל שיעוריי החיים הוא שיעור האהבה העצמית: מתי מותר לנו לאהוב את עצמנו ומתי אסור לנו. כל כללי האהבה העצמית הללו נובעים מהשיעורים שקיבלתם בילדותיכם בקשר לאהבה. אם קיבלתם אהבה מאימכם רק כאשר הייתם שקטים אז היא למעשה לימדה אותכם שאהבה תלויה בכך שאתם קודם כל שקטים. ורק כשאתם שקטים אתם ראויים לאהבה עצמית.
אז אנא, קחו דף ועט, וחלקו את הנייר לשני טורים: כללי האהבה של משפחת האמא וכללי האהבה של משפחת האבא. ואז רשמו כיצד היה עליכם להתנהג על מנת לקבל מאמא אהבה, וכיצד היה עליכם להתנהג על מנת לקבל מאביכם אהבה. (אפשר גם לרשום את כללי הזוגיות המשפחתיים: איזה גבר עליי להיות על מנת למצוא אישה? או איזה אישה עליי להיות על מנת למצוא גבר?).
אחרי שרשמתם את כל כללי האהבה המשפחתיים, אנא רשמו ליד כל כלל את הרשות לעשות את ההפך מהכלל. לדוגמא: ההפך מהכלל "צריך להיות מסודר", הוא: "רשות להיות מבולגן". רשות זאת היא זו שמנטרלת את הכלל.
| כללי האהבה של משפחת האמא | כללי האהבה של משפחת האבא |
| צריך להיות טוב – רשות להיות רע/שובב/גרוע. צריך להיות בשקט – רשות להרעיש. צריך לציית להורים – רשות למרוד בהורים, או רשות לעשות כרצונך. צריך להיות נחמד – רשות להיות מגעיל כשצריך. צריך לחכות לאמא – רשות להיות עצמאי או רשות לפעול לבד. אסור לצעוק – רשות לצעוק כשצריך. צריך לשתף את כולם – רשות לפעול לבד. צריך להיות נורמלי – רשות להיות משוגע כשצריך. אסור לפחד – רשות לפחד. צריך להיות נאמן למשפחה – רשות להיות נאמן לעצמך/רשות לבגוד במשפחה. |
צריך להיות חזק – רשות להיות חלש. צריך להיות אמיץ – רשות להיות פחדן. צריך לנקות אחריך – רשות להיות מבולגן. צריך לעזור לאחרים – רשות להיות אנוכי כשצריך. צריך להיות כמו כולם – רשות להיות שונה. צריך לוותר – רשות להיות עקשן כשצריך. צריך להגן על ההורים/המשפחה – רשות להגן על עצמך מההורים/מהמשפחה. צריך להיות חרוץ – רשות להיות עצלן כשצריך. צריך לעשות כמו שאומרים לך – רשות לחשוב באופן עצמאי. צריך להיות מתוק – רשות להיות מריר/חמוץ. |
ניקח לדוגמא כלל נפוץ: עלינו להיות בשקט ולציית. ההפך מלהיות שקט הוא כמובן להרעיש. אצל משפחת אימי, הכלל של להיות בשקט הגיע מכך שסבי סבל מטראומת מלחמה. אז אימי נאלצה להיות בשקט כל ימי ילדותה, על מנת לא לזעזע את אביה.
עכשיו כשאנחנו יודעים את הכלל ואת היפוכו, אנו יכולים לאפס את הכלל על ידי קבלת רשות מההורה שלימד את הכלל, לעשות את ההיפך. היות והכלל שלמדתי מאימי היה להיות שקט, היה עלי ליצור קשר עם נשמות הוריה של אימי ולבקש מהם רשות להרעיש. כמובן שקיבלתי רשות ואז כלל האהבה הזה של משפחת אימי התאפס. עכשיו זה לא משנה אם אהיה בשקט או ארעיש – האהבה מצד משפחת אימי תהיה שם ואני יכול לאהוב את עצמי גם כשאני מרעיש וגם כשאני שקט.
בואו ניקח דוגמא נוספת. אחד מכללי האהבה אצל משפחת אבי היה שצריך להיות חרוץ. אז יצרתי קשר עם אמהותיי ואבותיי מצד אבי וביקשתי רשות להיות עצלן. קיבלתי רשות וכך כלל אהבה זה של משפחת אבי התאפס לו גם כן. עכשיו זה לא משנה אם אני חרוץ או עצלן, האהבה מצד משפחת אבי תהיה שם ואני יכול לאהוב את עצמי גם כשאני מתעצל וגם כשאני עובד בחריצות.
הרשות לאהוב את עצמנו כמו שאנו
יש הרבה אנשים בעולם שלא לוקחים אחריות על האהבה העצמית שלהם וממשיכים לנסות לקבל אהבה מאחרים. כאילו שלהם אין, או שזה לא באחריותם לאהוב את עצמם. אז אם גם אתם אחד מאנשים אלו, אנא קחו אחריות ולימדו לאהוב את עצמכם כמו שאתם. ואז כשתאהבו את עצמכם באמת תוכלו למצוא לעצמכם בן או בת זוג שגם כן אוהבים את עצמם ואז ביחד תוכלו לחלוק את האהבה העצמית הזאת שלכם. האהבה העצמית היא על אחריותכם! אנא זכרו זאת.
פתיחת הלב
הרבה מאיתנו סוגרים את ליבנו, כאשר אנו לא מסוגלים לעמוד בלחציי החיים. ואז כאשר הלב סגור אין יותר באפשרותנו לתת או לקבל אהבה. לכן חשוב לעשות מסע ולפתוח את ליבנו לכל האנשים שסגרנו אליהם את ליבנו במהלך החיים ולתת לרגשות לזרום בחופשיות מאיתנו אליהם עד שהכל משתחרר, הלב מתרוקן ונשארת רק אהבה, או שלווה. אתן לכם דוגמא: כשהייתי ילד, אבי התייחס אליי רע ופרק תמיד את כל רגשותיו עליי, כאילו אני פח הזבל הרגשי שלו. היות ולא ידעתי (וגם לא יכולתי) לשים לאבי גבולות רגשיים, אז סגרתי במקום זה את ליבי, כדי להעניש את אבי. שלא יקבל אהבה יותר. האמת היא בכל זה שאבי המשיך לקבל אהבה, אמנם לא ממני, אלא מאנשים אחרים, אבל בכל זאת קיבל. ואילו אני – ליבי נשאר סגור. אז למעשה הענשתי רק את עצמי בכך שסגרתי את ליבי לאבי.
כשהבנתי את הדבר, פתחתי את ליבי לאבי בחזרה ונתתי לכל הרגשות שהיו לי כלפיו לזרום בחופשיות עד שהכל יצא ושוב חשתי שלווה ואהבה עצמית. נשמת אבי הודתה לי על השיתוף. אז אני ממליץ גם לכם לפתוח את ליבכם מחדש לכל מי שסגרתם לו את ליבכם. אל תעשו את זה בשבילם, אלא בשבילכם, למען שתגיעו שוב לשלווה ולאהבה עצמית. ליבכם לא זקוק להגנה, הוא יגן על עצמו, בעזרת האהבה העצמית שבתוככם. למעשה ליבכם יכול להגן עליכם אם תרצו…
צ'קרת הגרון
שיעוריי צ'קרת הגרון קשורים לביטוי העצמי שלנו ולחוש הטלפתיה. אם הצ'קרה חסומה, זה עלול לגרום לפעילות לקויה של בלוטות התריס והלימפה וגם לבעיות בפה, בשיניים בגרון ובאף. היות והרבה חסמים רגשיים מצויים באיזור צ'קרה זאת, אז בואו נלמד איך לפרוק את החסמים הללו בקלות.
הרשות לבטא כל רגש והרשות להגן על ביטוי הרגשות שלך
עד היום פירקתי יותר מתריסר חסמים רגשיים שונים שהיו לי באיזור הגרון. אז בואו נפרוק כמה חסמים רגשיים על מנת שתבינו את התהליך. ניקח לדוגמא את רגש הבושה. במשפחתנו היה אסור להביע בושה. היה אסור להתבייש והיה אסור לבייש את המשפחה. אז יצרתי קשר עם נשמות אימהותיי ואבותיי משני הצדדים וביקשתי רשות לבטא בושה בדרכי שלי וגם רשות להביא בושה למשפחה. כשקיבלתי רשות, חסם הבושה נעלם ומאז יכולתי לבייש את עצמי כשהמצב הצריך זאת. עכשיו ברשותי לעשות טעויות ולהתבייש בהן. כשפורקים חסם רגשי, כדאי לרוב לחשוב גם מהו הרגש ההפוך לו, ואז לפרוק גם אותו. היות וההפך מלבייש, הוא להביא גאווה, אז ביקשתי גם רשות לחוש גאווה ולהביא גאווה לי ולמשפחתי.
בואו ניקח עוד דוגמא: במשפחתי היה אסור לבטא אהבה בקול רם. אז שוב עשיתי מסע אצל משפחת אימי וקיבלתי רשות מהמשפחה לבטא אהבה בקול. לאחר מכן עשיתי מסע נוסף וביקשתי גם ממשפחת אבי רשות לבטא אהבה בקול רם. הרשות ניתנה כמובן משני הצדדים.
בעזרת שיטה פשוטה זאת ביכולתכם לפרוק כל חסם רגשי: פשוט תישאלו את עצמכם האם החסם הגיע ממשפחת האב או משפחת האם ואז בקשו מהמשפחה הנכונה רשות לבטא את הרגש החסום בדרככם שלכם והחסם ישתחרר.
יכול להיות כמובן שהחסם קיים מפני שהחלטתם על כך בעצמכם. אני לדוגמא החלטתי, כשהייתי בן 12 בערך, שלא אבכה יותר ליד אבי על מנת לא לתת לו את הסיפוק יותר. אז יצרתי קשר עם הילד הפנימי הזה שבתוכי, הזמנתי אותו אל ליבי, והראיתי לו שאבי כבר מת ושהחסם הרגשי הזה כבר לא משרת אותי. אז הילד ראה שכבר לא צריך לפחוד יותר והסכים לפרוק את החסם הרגשי הזה. אז אם גם לכם יש חסם רגשי שהחלטתם עליו בעצמכם, כל שעליכם לעשות הוא להזמין את הילד הפנימי שהחליט על החסם אל ליבכם. להגן עליו, לאהוב אותו ואז לבקש ממנו לפרוק את החסם. בהצלחה!
הרשות לבטא את האמת שלך ולהגן עליה
בהרבה משפחות מלמדים את הילדים לא לומר את האמת. אצלנו המצב היה מוזר בכך שאצל משפחת אבי צריך היה לומר את האמת, ואילו במשפחת אימי היה צריך לייפות אותה. אז נאלצתי לבקש ממשפחת אבי את הרשות לשקר כשצריך וממשפחת אימי ביקשתי רשות לומר את האמת כמו שהיא. ואז התחלתי להבחין בכל השקרים הקטנים שהייתי מספר לעצמי. ואז, לאט לאט, תוך כמה שנים, הפסקתי לשקר לעצמי והתחלתי לחיות לפי האמת הפנימית שלי.
הרשות לבטא את הרעיונות והמחשבות שלך והרשות להגן על הרעיונות והמחשבות שלך
אבי אף פעם לא נתן לי את הזכות לבטא את הרעיונות והמחשבות שלי וגם אם הוא לפעמים נתן לי להתבטא, הוא אף פעם לא הקשיב לי באמת. אימי, מצד שני, כן הקשיבה ונתנה לי לממש את עצמי. אז היה עליי לעשות מסע רק אל צד אחד של המשפחה: הצד של אבי ולקבל מהם רשות לביטוי עצמי. מסתבר שבימיי עבר לא נתנו לילדים להתבטא בחברת ההורים ומשם הכלל הגיע אלי, דרך אבי.
צ'קרת העין השלישית
שיעוריי צ'קרת העין השלישית קשורים לכיצד אנו רואים את עצמנו ואת אחרים. חסמים בצ'קרה זו עלולים לגרום לפזילה, לאובדן הראייה, או להיחלשותה וגם לבעיות באוזניים ובשמיעה. אז בואו נפרוק כמה חסמים הקשורים לעין השלישית.
הרשות לראות את עצמך כמו שאתה והרשות להגן על הדימוי העצמי שלך
במשפחת אימי היו בעיות רבות עם הדימוי העצמי שנבעו מכך שסבי חזר מעורר בנפשו ממלחמת העולם השנייה ושתה את עצמו למוות. לכן סבתי לימדה את אימי ואחיה שעליהם להעמיד פנים שהאב נורמלי, למרות מצבו הנפשי המעורער. זאת אומרת להתעלם מהשיגעונות שלו כאילו הם לא קיימים. כך אימי לימדה גם אותנו, את ילדיה, שעלינו להתעלם מהקריזות של אבי ושעלינו להעמיד פנים שהוא נורמלי. אז יצרתי קשר עם סבתי וסבי מצד אימי וביקשתי מהם רשות לראות את האמת על בני משפחתי. ביקשתי רשות לראות אותם כמו שהם. הרשות הגיעה ואז נפתחו לי המון חזיונות בקשר לאבי ולאיך שהוא התנהג אלינו כילדים: מכות, השפלות, הטרדות מסוגים שונים, התפרעויות והתקפי זעם אלימים. נפתחו לי גם הרבה חזיונות בקשר לאנשים אחרים בחיי ונפטרתי מכמה טיפוסים שעד אז הייתי עיוור לשיגעון שלהם.
הרשות לראות את המציאות מנקודת המבט שלך והרשות להגן נקודת המבט שלך
כמעט כל ילד שנולד, מסוגל לראות מציאותיות שונות ומשונות. יש ילדים שרואים רוחות, יש כאלה שמבינים צמחים וחיות ויש כאלו שנולדו מוארים. ברבות השנים, ההורים מלמדים את הילדים איזה מציאות היא "אמיתית" ואיזה לא. אני לדוגמא הייתי ילד טבע כשהייתי קטן, אבל היכולת שלי לתקשר עם יצוריי היער נעלמה כשהתבגרתי. כשהבנתי שזה קרה בעידוד הוריי, יצרתי קשר עם משפחות אבי ואימי וביקשתי רשות לראות את המציאות כמו שהיא ולהחליט בעצמי מה נכון ומה לא. ואז באמת היכולות העל חושיות שלי, שהיו לי כילד, נפתחו מחדש והתחלתי לראות טוב יותר דרך העין השלישית. אני ממליץ להתייעץ עם נשמתכם ולדאוג לקרקוע לפני שאתם פותחים את העין השלישית. זאת אומרת לדאוג קודם לכך שצ'קרת הבסיס שלכם מחוברת היטב לליבה של אמא אדמה ורק אז לפתוח את העין השלישית בעזרת הילד הפנימי.
פזילה נגרמת כאשר שתי אישיויות פנימיות רואות כל אחת מציאות שונה. לדוגמא הילד הפנימי מסתכל על מציאות אחת ואילו האישה הפנימית או הגבר הפנימי מסתכלים על מציאות אחרת. יש לי פזילה קלה והיא נבעה מכך, שהילד הפנימי שלי היא תקוע בעבר, מפוחד בתוך טראומה. ואילו האישה הפנימית הסתכלה על העולם העכשווי. ואז כשהבנתי את המצב, קראתי לליבי לאחד את שתי נקודות המבט הללו לנקודת מבט אחת, כך שהילד הפנימי יראה את המציאות העכשווית והאישה הפנימית תראה את הטראומה. ואז, לאט לאט, הילד עבר לראות את ההווה והאישה הפנימית יכלה לראות את הטראומה. וכך הילד הפנימי יכל לשחרר את הטראומה בעזרת האישה הפנימית. אז אם גם לכם יש פזילה או עיוורון בעין אחת, אז עליכם להזמין את שתי הדמויות הפנימיות, שרואות מציאותיות שונות, להתחבר אל ליבכם. ואז, לאט לאט, שתי האישיויות יתאחדו לאחת והפזילה תתוקן. פשוט בקשו מנשמתכם לעזור לכם לחבר את שתי המציאותיות שאתם רואים בעין ימין ובעין שמאל יחדיו ובקשו עזרה בלהבין אותן.
צ'קרת הכתר
שיעוריי צ'קרת הכתר קשורים לאני העליון שלנו. איך אנו קיימים ברמת הנשמה. האישור העיקרי ברמה זאת הוא הרשות להיות אני (I Am).
הרשות להיות אחד והרשות להגן על האחדות הפנימית
אחד משיעוריי הנשמה הוא ללמוד מתי מישהו שבור, מנסה ללמד אותך איך להיות שלם. אז עליך להאזין לאמת הפנימית, שלך דרך צ'קרת הגרון. עליך לראות את עצמך כמו שאתה, דרך העין השלישית ועליך לאהוב את עצמך כמו שאתה, ללא תנאים, בצ'קרת הלב. ואז הרגע יפתח ותוכל להיות בהווה, כמו שאתה ולהבחין במה שאתה עושה מתוך שלמות ויופי פנימיים. וכמובן גם לאהוב את עצמך כאשר אינך מצליח בזאת, כי זה כל השיעור. על מנת להיות שלמים, אנו זקוקים לרשות להיות שבורים. ורק אז נוכל לראות את שני החצאים מתחברים להם יחדיו לאחד. לכן ביקשתי רשות ממשפחות אימי ואבי להיות שבור, וגם רשות להיות שלם. וזהו זה. מאז אני שם, בדרך בין השבור לשלם. דרך האהבה.
איך מרפאים את עצמך ופורקים תכנותים משפחתיים שמזיקים לך ומגבילים אותך
אני מציע שתתחילו מהבעיות העכשוויות שלכם ותפתרו אותן ואז תעברו לבעיות הפחות חשובות. כשאני מרפא את עצמי, אז אני קודם כל מבקש מנשמתי, רוחי והספיריט שלי להתחבר אליי ואז אני שואל את עצמי: לאיזה רשות אני זקוק, על מנת שהבעיה תשתחרר? ואז עולה לי מחשבה או דימוי שמכיל את הרשות שאני זקוק לה או את המצב החדש שאני יכול להגיע אליו. אם לא עולה לכם כלום, אז אתם יכולים לבקש שהרעיון יגיע אליכם דרך חלום, או ספר, או סרט או שיר שאתם שומעים. לפעמים אדם זר ברחוב פשוט יגיד לכם את האמת שאתם זקוקים לה, או שסתם תראו את זה בחלון ראווה או כפרסומת על אוטובוס. לכן כשאתם שואלים את היקום שאלה – חשוב להיות פתוחים לתשובה…
השלב הבא הוא לשאול את עצמכם: מאיזה צד של המשפחה הרשות צריכה להגיע: האמא? האבא? או שאולי זאת רשות שצריכה להגיע מעצמכם? אולי החלטתם לבד בילדותיכם להפסיק ללהתנהג בצורה מסוימת? יש הרבה נערים שמחליטים לדוגמא בגיל 16 שהם לא רוקדים או משחקים יותר, או כמוני מחליטים שהם לא בוכים יותר על מנת שלא לתת סיפוק ליריב שלהם.
אם הרשות צריכה להגיע ממשפחתכם, אז עליכם לבקש מנשמתכם ליצור קשר עם נשמות הוריכם, כמו שאני מתאר בפרק הבא.
אם הרשות שאתם זקוקים לה צריכה להגיע מתוככם, אז בקשו מנשמתכם שתחבר אותכם לילד הפנימי שהחליט את ההחלטה. הזמינו את הילד הפנימי הזה אל ליבכם ותנו לו להתמזג איתכם. ואז הראו לו שהמציאות השתנתה כבר וההחלטה הישנה הזאת כבר לא משרתת אותו יותר ועכשיו זה בסדר לבכות. או כמו שמטופל אחד אמר לי פעם, כשפירקנו חסם על בכי: בוא נבכה ביחד כמו גברים!
איך יוצרים קשר עם נשמות אבותיכם ואימהותיכם
דבר ראשון הוא לדאוג להגנה ראויה. בקשו מנשמתכם להגן עליכם בשעת המסעות המשפחתיים שלכם ובקשו ממנה להראות לכם בבירור את החסמים השונים ואת תשובות בני משפחותיכם. לרוב אם התשובה לא ברורה, זה אומר שלא קיבלתם עדיין רשות ועליכם כנראה לפנות לדור הקודם על מנת לקבל רשות.
אם לדוגמא נשמת אביכם לא נותנת לכם רשות, אז יכול להיות שלאביכם לא הייתה רשות ולכן הוא לא יכול לתת לכם אותה ועליכם ליצור קשר עם נשמות הוריו של אביכם. וכך הלאה והלאה.
עכשיו כשהנשמה שלכם מגינה עליכם, בקשו ממנה ליצור את הקשר עם נשמות בני משפחותיכם. ובקשו מנשמתכם להגביר את המסרים שאתם מקבלים מהם, על מנת שתבינו אותם בבירור.
כשאתם מרגישים שהקשר נוצר, תוכלו עכשיו לבקש את הרשות שאתם זקוקים לה.
כשהרשות מתקבלת, לרוב יש תחושה פיזית של הרפיה, כאילו משהו פיזי באמת השתחרר ממכם. בצ'קרת הגרון לרוב יופיע גם שיעול כאשר אתם מצליחים לשחרר חסם כלשהו. אם אתם לא חשים בשום שינוי פיזי בגוף, אז כנראה שלא באמת קיבלתם רשות. ועליכם אולי לשנות את הניסוח של המשפט. נסו להשתמש באותם המילים שהוריכם השתמשו בהם. אם האב כל הזמן אמר: "תפסיק לעשות בעיות". אז עליכם להשתמש באותו המשפט ולבקש מאביכם "רשות לעשות בעיות".
רעיון נוסף, שאחי פיתח, הוא לבקש מנשמתכם ליצור לכם בית וירטואלי ולהזמין אליו את כל אבותיכם ואימהותיכן משני הצדדים. ואז כשיש לכם שאלה כל המשפחה נמצאת בבית זה ובו תוכלו לקבל תשובות מנשמות משפחתיכם.
אנא התקדמו לאט ובהנחיית נשמתכם ודאגו לקרקוע ראוי לפני שאתם פותחים חסמים בצ'קרות הגבוהות.
כמובן, שבסופו של דבר, אנו אלו שנותנים רשות לעצמנו להתנהג בצורה מסוימת. אבל לפעמים הרשות מההורים פשוט פותחת את החסמים בקלות יותר…
אם אתם זקוקים לעזרה בשינוי דפוסיי ההתנהגות המשפחתיים שלכם ובפתיחת הצ'קרות שלכם, אני אשמח לעזור, בשיחת וידאו למשל. לשמחתי ישראל ופינלנד נמצאות באותו שעון, אז קל לקבוע טיפולים.
תודה שקראתם, באהבה, אריה זכריה סילאנדר